<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ח ח"א</h1>
<h2>דף פה.</h2>
האומר לשלוחו הולך מעות אלו לפלוני שאני חייב לו ופרעם לו ולא נתנם לו בעדים ולא לקח השטר ואמר בעל השטר המעות שנתת לי סטראי נינהו נאמן מגו דיכול לומר לא נתתים ואם יש עדים אינו נאמן. ואם נתנם לו שליח בלא עדים ובלא השט' חייב לשלם, והוא שהזכיר לו משלחו שם שטר בין בתחלת דבריו בין בסוף דבריו אפילו לא אמר לו בפירוש טול שטרא ממנו כשתת' לו המעות וכתב רב אלפס אבל אם לא הזכיר שום שטר בין בתחלת דבריו ולא בסוף אלא שאמר ליה תן מעות אלו לפלוני שאני חייב לו פטור השליח. וכן נמי אם לא אמר לו פרעינהו בסהדי לא מתחייב שליח לפורע' לו בעדים ומשתבע שליח שפרעו ומשתבע מלוה דלא שקיל ופורעו פעם אחרת כתובות.
<h2>דף צח:</h2>
ראובן שנתן לשמעון מעות לקנות לו שום דבר והוסיפו לו לדעת בדבר שיש לו קצבה כגון פירות הנמכרים במנין ידוע או במשקל או במדה והוסיפו לו אח' חולק שליח עם בעל הבית ובדבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעו' וכתב רבינו תם ודוקא דליכא טעות אבל אם טעה המוכר בין על ידי מקח בין על ידי מנין הכל לבעל המעו' כתובות. אמר לשלוחו קנה לי מקרקע שהוא חצי כור וקנה כור או אמרינן מוסיף על דבריו הוי ולתך מיהא קני אם ירצה לוקח ואם לא רצה יכול לומר אין בדעתי לקנות אלא כור ביחד או אמרינן מעביר על דבריו הוי ואפילו לתך לא קני וכן כתב רב אלפס ורב האיי ואם אמר לי' כור ומכר לתך פירוש והוא הדין אם אמר ליה למכור כור לאח' ומכרו לשנים בעיא ולא איפשיטא ולא קנה לוקח דאוקי ארעא בחזקת מריה. ועוד פשוט שם לפי גרסת רש"י אמר ליה מכור לי כור לאחד ולא לשנים מאי קפידא הוי ואם מכר לשנים מכרו בטל ואם אמר ליה בסתם מכור לי קרקע זה ולא אמר ליה לאחד ולא לשנים ומכרו לשנים קיים ואפילו למאה ופירש רבינו תם דמיירי כשהחתים השליח שטרות דליכא אפושי שטרי או שמכר לשנים בשטר אחד ולפיכך קיים ורבינו חננאל גריס אמר לאחד קפידא סתמא כלומר שלא אמר אלא מכור ומכר לשנים ואפילו למאה קיים וכן נראה מדברי הרב רבינו משה בר מימון ז"ל כרבי' חננאל בשליחות פרק ראשון [ה"ד] משם תראנו ומדברי רב אלפס נראה כמו רבינו תם. ודוקא שליח אבל טעה הכל בטל דכי אמרי' אין אונאה לקרקעות הני מילי בעל הבית אבל שליח א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעוותי. ושליח שעשאוהו דיינים כתבתיו בשום הדיינין וכתב הרב רבי' משה בר מימון זכרו לברכה שליח שטעה בין במטלטלי' בין בקרקעות חוזר בכל שהוא כמכירה כתובות קדושין [מ"ב ע"ב].
